Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 36b
יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו''?! ''לְכוּלָּם'' מִבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
he shall return it to the owner of the previous ox, the mishna should have ruled that the surplus shall be returned to all of them, i.e., all the prior injured parties, since they all share joint ownership of the belligerent ox.
Rachi non traduit
יחזיר לשלפניו. כל חצי נזקו ושלפני פניו יפסידו:
יחזיר לכולן. איש לפי מה שהיה לו בו מבעי ליה:
אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּאָמַר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת נִינְהוּ; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: ''אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר''?! ''רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִשְׂכָּר'' מִבְּעֵי לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁתְּפָסוֹ נִיזָּק לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ, וְנַעֲשָׂה עָלָיו כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר לִנְזָקִין.
Traduction
Rava said: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who says that all the injured parties are creditors. And as for the difficulty you pose, that instead of stating that the owner of the latest of the oxen gored in succession gains, the mishna should have stated that the owner of the earliest of the oxen gored in succession gains, that can be answered. With what are we dealing here? We are dealing with a case where the first injured party seized the ox to collect payment from it, and consequently became like a paid bailee with regard to damage it causes. Therefore, he is responsible for any subsequent attacks by the ox. Similarly, if the next injured party seizes the ox from the first as compensation, he becomes responsible for any subsequent attacks.
Rachi non traduit
שתפסו ניזק כו'. וכן שני וכן שלישי הלכך אין שמירתו אלא עליו:
Tossefoth non traduit
כגון שתפסו ניזק כו'. ודוקא לר' ישמעאל הוא נעשה שומר שכר אבל לר' עקיבא דאמר שותפין נינהו וכיחש ושיבח הוי ברשות הניזק לא נעשה שומר שכר אלא מחלקו דעל כל אחד מוטל לשמור חלקו והשתא אתי שפיר דבין ר' מאיר ובין ר' שמעון איירי בשתפסו ניזק ולא כפירוש הקונטרס:
אִי הָכִי, ''יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו''?! ''יַחֲזִיר לַבְּעָלִים'' מִבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
The Gemara asks: If so, instead of the mishna stating that if there is surplus value left in his ox after he pays that owner, he shall return it to the owner of the previous ox that was gored, it should have stated that he shall return it to its owner, since half the value of the belligerent ox belongs to its owner, who is not responsible for any later damage it causes.
Rachi non traduit
יחזיר לבעלים מבעי ליה. דאין על הבעלים להפסיד מנה שהיה להן בו משעת נזק הראשון שהרי לא היתה שמירתו עליהן אלא על הניזק וכשהזיק לשני איבד ראשון מנה שלו ותפסו שני ונעשה עליו שומר וכן כולן נעשו שומרי שכר לשמור חלק הבעלים בההיא הנאה דמשתלמי נזקייהו מהשור דלא אעריקו ליה בעלים לאגמא:
אָמַר רָבִינָא, הָכִי קָתָנֵי: אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר בִּנְזָקָיו – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו.
Traduction
Ravina said that this is what the mishna is teaching: If there is surplus value with regard to its damages, i.e., the latter injured party sustained less of a loss than the previous one, that injured party shall return this surplus value to the previous injured party.
Rachi non traduit
אם יש בו מותר בנזקיו. כגון שהיה נזקו של רביעי מרובה משל חמישי כגון שור של רביעי שוה מנה יש לו במזיק חצי מנה ושל חמישי שוה נ' ואין לו על זה אלא דינר זהב יחזיר דינר זהב לשלפניו וכן כולם אם נזקו של ראשון יותר על של אחרון:
Tossefoth non traduit
אם יש בו מותר בנזקין כו'. והשתא אחרון אחרון נשכר דמתניתין אאחרון שבכולם דהוא החמישי קאי אבל פעמים שהרביעי אין לו כלום והשלישי יש לו כגון שנזקי ד' וה' שוים ונזקי ג' יתרים ואפי' חמישי נמי פעמים שאין לו כל נזקו אם נזקיו יתרים על של רביעי שאין נוטל אלא חלקו של רביעי ומיהו כשכל הנזקין שוין כולן מפסידין והאחרון נשכר:
וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם פְּשִׁיעַת שׁוֹמְרִין נָגְעוּ בָּהּ.
Traduction
Similarly, when Ravin came from Eretz Yisrael, he related that Rabbi Yoḥanan said: The mishna touched on this topic with regard to a bailee’s negligence.
Rachi non traduit
משום פשיעת שומרי' נגעו בה. לחייב את הנזקין הראשונים ור' ישמעאל היא:
בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל; אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם – זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
Traduction
The Gemara asks: In accordance with which opinion did you interpret the ruling in the mishna? Was it in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael? If so, say the latter clause of the mishna: Rabbi Shimon says that the division of the compensation is as follows: With regard to an innocuous ox worth two hundred dinars that gored an ox worth two hundred dinars, thereby killing it, and the carcass is worthless, the injured party takes one hundred dinars from the proceeds of the sale of the belligerent ox, and the owner of the belligerent ox takes the remaining one hundred dinars.
חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב.
Traduction
If the ox, after goring the first ox but before compensation had been paid, again gored another ox worth two hundred dinars, and the carcass is worthless, the owner of the last ox that was gored takes one hundred dinars; and with regard to payment for the previous goring, the owner of this ox that was gored takes fifty dinars, which is half the remaining value of the belligerent ox after one hundred dinars were paid to the last injured party, and the owner of that belligerent ox takes the remaining fifty dinars. If the ox, after goring the first two oxen but before compensation had been paid, again gored another ox worth two hundred dinars, and the carcass is worthless, the last injured party takes one hundred dinars, the previous one takes fifty dinars, and the first two divide the remainder, each receiving one gold dinar, which is worth twenty-five silver dinars.
אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: תּוֹרָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא; רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא?
Traduction
The Gemara continues: In the ruling of Rabbi Shimon, we arrive at the opinion of Rabbi Akiva, who says that the ox belongs to its owner and to the injured party, who are considered partners in the ownership of the ox. Is it possible that the first clause is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael and the latter clause is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva?
אָמְרִי: אִין, דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא בָּתְרַאי – רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
The Sages said that yes, this is the case, as Shmuel said to Rav Yehuda: Shinnana, leave the presumption that the entire mishna follows one opinion and follow my interpretation: The first clause is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael and the latter clause is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.
Rachi non traduit
שבוק מתני'. ולא תטרח לאוקמי פלוגתא דר''מ ור''ש אליבא דחד ואי קשיא נוקמא לדר''מ נמי כר' עקיבא וכשתפסו ניזק וכדשנינן דמאי טעמא מפקינן לה מר' עקיבא משום דקתני יחזיר לשלפניו והא אוקמינן אם יש בו מותר בנזקין לא אפשר לאוקמא כר' עקיבא דאי אמרת ר' ישמעאל היא אצטריך לאשמועינן דאחרון אחרון נשכר דקמ''ל הואיל ותפסו ניזק נעשה עליו שומר [שכר] וקם ליה ברשותיה ואע''ג דלא נישום השור בב''ד כדקא בעינן לר' ישמעאל אלא לר''ע ל''ל למיתני כלל בלא תפיסה נמי הוי אחרון נשכר:
אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁוֹ נִיזָּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Traduction
It was also stated that Rabbi Yoḥanan says: The practical difference between the opinions of Rabbi Meir and Rabbi Shimon in the mishna is with regard to a case where the injured party consecrated the ox. If he is a partner in the ownership of the ox, his consecration takes effect; if he is considered merely a creditor, the consecration is ineffective. Evidently, Rabbi Yoḥanan also holds that the dispute in the mishna corresponds to the dispute between Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva.
Rachi non traduit
הקדישו ניזק כו'. ל''ג (מאי בינייהו):
תְּנַן הָתָם: הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה.
Traduction
§ With regard to the gold dinar mentioned in the mishna, we learned in another mishna there (90a): One who slaps [hatokea] another is liable to give him a sela as a compensatory fine. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yosei HaGelili: He is liable to give him one hundred dinars.
Rachi non traduit
התוקע. המכהו כנגד אזנו לשון מורי. ל''א תקיעה ממש:
נותן לו סלע. דמי בושתו לבד צער ונזק ורפוי אם ישנם שם:
Tossefoth non traduit
נותן לו סלע. בסלע מדינה איירי כדמוכח בסמוך ומנה דר''י הגלילי הוא מנה צורי כדמוכח בהחובל (לקמן בבא קמא דף צ:) ותימה לומר שחלוקים כ''כ זה מזה דסלע מדינה אחד ממאתים במנה צורי ונראה לר''ת דלא פליגי אלא האי בעני והאי בעשיר ומיהו מדקאמר בהחובל (שם) הא אנא הא ר''י הגלילי משמע קצת דפליגי מ''מ אע''ג דפליגי מצינו למימר דזה דיבר בעשיר וזה דיבר בעני כר''ת דא''א שאם בושתו של עני סלע שלא יעלה בושתו של עשיר או פחות או יותר ממנה:
הָהוּא גַּבְרָא דִּתְקַע לְחַבְרֵיהּ. שַׁלְּחֵיהּ רַב טוֹבִיָּה בַּר מַתְנָה לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: סֶלַע צוֹרִי תְּנַן, אוֹ סֶלַע מְדִינָה תְּנַן?
Traduction
The Gemara relates: There was a certain man who slapped another. Rav Toviya bar Mattana sent an enquiry before Rav Yosef, asking him whether the sela we learned about in the mishna is referring to a Tyrian sela, which is worth four dinars, or whether the sela we learned about in the mishna is referring to a provincial sela, worth only half of a dinar, or one-eighth of a Tyrian sela.
Rachi non traduit
ההוא דתקע ליה. והיה זה תפוס משלו דאי לאו הכי לא מגבינן ליה בבבל:
סלע צורי. ד' זוזים:
סלע מדינה. שמינית שבסלע צורי והוא חצי דינר וכל מקום ששנינו שום כסף מדינה בין סלע בין שקל הוי שמינית לצורי:
אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תָּנֵי תַּנָּא סֶלַע מְדִינָה, נִפְלוֹג וְנִתְנֵי עַד תְּרֵיסַר וְסֶלַע!
Traduction
Rav Yosef said to him: You learned this in a mishna: And the first two divide the remainder, each receiving one gold dinar, worth twenty-five silver dinars. And if it enters your mind that the tanna teaches monetary sums using a provincial sela in order to calculate compensation, let him further divide the value that the first two litigants receive and teach a case where the belligerent ox gored an additional ox, so that their shares decrease until they reach twelve dinars and one sela apiece, which are twelve and a half dinars. The fact that he does not do so indicates that the mishna does not use a provincial sela, whose value is less than one dinar, and therefore a gold dinar cannot be divided in a manner that leaves each party with whole coins.
Rachi non traduit
לפלוג. אכתי וליתני במתני' חזר ונגח לשור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ולשלפניו דינר זהב ושנים הראשונים הבעלים וניזק ראשון י''ב דינר וסלע מדינה שהוא חצי דינר אלא ש''מ לא תני תנא סלע מדינה ולהכי לא פליג תו דלא בעי למיתני חצי דינר דבחצאין לא איירי:
אֲמַר לֵיהּ: תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיתְנֵי וְלֵיזִיל?!
Traduction
Rav Toviya bar Mattana said to him: This is not proof; should the tanna have continued teaching additional cases, exhausting all possibilities, like a peddler selling his wares, who advertises every item of his merchandise? The cases cited in the mishna suffice to illustrate the point.
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? פַּשְׁטוּהָ מֵהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה – כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם – כֶּסֶף מְדִינָה.
Traduction
What halakhic conclusion was reached about this matter? The Sages resolved it based on that which Rav Yehuda says that Rav says: All references to coinage mentioned in the Torah refer to Tyrian coinage, whereas all mentions of coinage in the statements of the Sages refer to provincial coinage. Therefore, a person who slaps another is fined a provincial sela, worth half of a dinar.
Rachi non traduit
ושל דבריהם. כגון האי דשיעורא דרבנן הוא:
כסף צורי. הסלע ד' דינר והדינר משקלו זהב וכן קורין בקושטנטינ''א לזהב דינר והוא שנים ומחצה למשקל הברזל:
Tossefoth non traduit
ושל דבריהם כסף מדינה. נראה לר''י דרב יהודה לא איירי אלא בסלעים דומיא דכסף האמור בתורה דמפרש פ''ק דקדושין (דף יא.) כסף קצוב ולא מצינו כסף קצוב בתורה אלא סלעים כדמפרש התם ה' סלעים לפדיון הבן נ' של אונס ק' של מוציא ש''ר ול' של עבד ודומיא דהני הוי של דבריהם אבל שאר מטבעות של דבריהם הוי כסף צורי דהא מנה של ר''י הגלילי הוי צורי כדמוכח בהחובל (לקמן בבא קמא דף צ:) וכתובה נמי הוי מאתים זוז של צורי למ''ד כתובת אשה דרבנן כמו למ''ד דאורייתא דנפקא לן מכמוהר הבתולות דלא פליגי רשב''ג ורבנן בפרק בתרא דכתובות (ד' קי:) אלא אם נותן לה ממעות ארץ ישראל או ממעות קפוטקיא אבל לכ''ע נותן לה שוה מאתים זוז ממעות צורי ואפילו כתובת אלמנה שהיא דרבנן לכ''ע הוי מנה צורי דבפ''ק דכתובות (דף יב.) משמע קצת דשל בתולה כפלים משל אלמנה גבי אחד אלמנת כהן ואחד אלמנת ישראל:
אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא: הוֹאִיל וּפַלְגָא דְזוּזָא הוּא – לָא בָּעֵינָא, נִתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים. הֲדַר אֲמַר לֵיהּ: נִתְּבֵיהּ נִיהֲלִי, אֵיזִיל וְאַבְרֵי בֵּיהּ נַפְשַׁאי.
Traduction
Following the verdict, that man who was slapped said to Rav Yosef: Since the fine is only half a dinar, I do not want it, as it is beneath me to collect such an amount. Instead, let him give it to the poor. Then he retracted his decision, and said to Rav Yosef: Let him give it to me, and I will go and sustain [ve’avri] myself with it.
Rachi non traduit
הואיל ופלגא דזוזא הוא. דמיחייב לי ותו לא כסיפא לי מילתא למישקליה נתביה לעניים:
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: כְּבָר זְכוֹ בֵּיהּ עֲנִיִּים. וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֲנִיִּים הָכָא, אֲנַן יַד עֲנִיִּים אֲנַן. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יְתוֹמִים
Traduction
Rav Yosef said to him: Since you already committed to give it to charity, the poor have already acquired it and it now belongs to them. And although there are no poor people here to acquire it, we, the court, are the hand, i.e., the legal extension, of the poor. We represent them, as Rav Yehuda says that Shmuel says: Orphans
Rachi non traduit
אנן יד עניים אנן. רב יוסף הוה גבאי בשילהי החובל (לקמן בבא קמא צ''ג.):
Tossefoth non traduit
יד עניים אנן. וא''ת בלא יד עניים נמי מחייב צדקה באמירה כדדרשינן בפ''ק דר''ה (דף ו.) בפיך זו צדקה וי''ל דכמו שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם ה''נ אין אדם נותן צדקה דבר שלא בא לעולם וכשאמר ניתביה לעניים הוי זה החוב כמו שלא בא לעולם וכן אם היה אומר ניתביה להקדש לא היה הקדש קונה ונהי שאם היה אומר חוב זה לכשיבא לידי אתנהו להקדש או לצדקה דומה שמתחייב מטעם נדר אבל זה לא אמר כן אלא אמר תנהו לעניים ולא נדר ור''ח פירש שזה לא היה רוצה לחזור בו מן הצדקה אלא היה רוצה ללוותו לפי שעה ולהחזיר אחר לעניים תחתיו וא''ל רב יוסף דיד עניים אנן וזכינן בו במעמד שלשתן ואמרינן בפ''ק דערכין (ד' ו.) האומר סלע זו לצדקה עד שלא בא ליד גבאי מותר לשנותו משבא ליד גבאי אסור לשנותו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source